פסק-דין בתיק ב"ל 27551-08-11

1.         זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (להלן:" הוועדה") אשר התכנסה בתאריכים 02.02.11 ו- 15.06.11 וקבעה למערערת 0% נכות צמיתה בגין פגיעה בעבודה מיום 25.06.09.

2.         להלן תמצית טענות ב"כ המערערת כפי שפורטו בהודעת הערעור המתוקנת:

א.        טעתה הוועדה עת לא התייחסה כלל לתלונותיה של המערערת ביחס      לטנטון שהיא             לוקה בו באוזניה, ולא נימקה את קביעותיה.

ב.         הוועדה לא התייחסה לתלונותיה של המערערת בדבר הסחרחורת,         וזאת על אף שהיתה בפניה חוות דעתו של ד"ר י.דנינו ס.מנהל מחלקת א.א.ג. במרכז הרפואי רמב"ם לפיה נקבע כי נותרה לתובעת נכות בשיעור 10% בגין הפרעת הסחרחורת שגורמת לה לאי יציבות.

ב"כ המערערת הפנה לעובדה שהוועדה מדרג ראשון העדיפה בהקשר זה            את חוות דעתו של הרופא שמטעם המוסד לביטוח לאומי ד"ר י.ורד   אשר לא התייחס כלל לסוגיית הסחרחורות וכן לבדיקות השונות       המעידות על הפרעה זו.

יתרה מזו בוועדה נכח ד"ר רוזן מומחה בתחום א.א.ג. אשר לא התייחס           אף הוא לתלונות התובעת מלבד ציון כי " קיימים אלמנטים בעלי     הפרעה וסטיבולרית מרכזית."

למרות האמור, הוועדה נמנעה מלפסוק דרגת נכות ללא כל נימוק.

ג.         המערערת נבדקה ע"י מומחית בתחום הנוירולוגיה בלבד, על אף שנכח בוועדה מומחה בתחום האורתופדיה.

ב"כ המערערת ציין כי הוגשה ע"י המערערת חוות דעתו של ד"ר א.לב-   אל מיום  05.11.10 לפיה המליץ על קביעת דרגת נכות.

ב"כ המערערת הפנה לשוני מהותי בין הבדיקה שנערכה על ידי המומחה           הרפואי לבין הבדיקות שנערכו ע"י הוועדה.

לגישתו, עצם קביעת הוועדה כי התובעת מבצעת תנועות טובות בהיסח הדעת לא יכולה לשלול כליל קביעת אחוזי נכותה וזאת שעה שלא מצוין   אילו מבין המבדקים אשר נערכו ע"י המומחה ד"ר א.לב-אל נערכו ע"י     הוועדה.

ד.         הוועדה לא התייחסה לתלונותיה של המערערת בגין בעיות אורולוגיות, ולא נכלל בהרכבה מומחה בתחום האורולוגי, אשר היה מקום לכללו לאור העולה מסיכום            אשפוז מיום 09.03.10 במחלקה האורולוגית בבי"ח "זיו" בצפת, לפיו אובחנה המערערת כמי שלוקה בחוסר אפשרות להטלת שתן באופן ספונטני ואיבוד שתן במאמץ.

ה.        הוועדה לא התייחסה לתלונותיה של המערערת בנושא עיניים, ופה        ולסת.

ב"כ המערערת ציין כי לאחר קרות התאונה החלה המערערת לסבול       מהפרעות בעיניים שלא היו עובר לתאונה ונאלצה לעבור ניתוח קטרקט     ומשכך אי אי כלליתו של מומחה לרפואת עיניים בהרכב הועדה גם היא           מהווה פגם.

3.         להלן תמצית טענות ב"כ המשיב:

            א.        הוועדה התייחסה לתלונות המערערת בעניין הטינטון, עיינה במסמכים             וציינה כי המערערת מתארת טנטון שאינו נעלם בסביבה רועשת וקיים       כל הזמן וזאת בניגוד לידוע על תופעת הטנטון לפיה הטנטון אמור להתגבר בשקט ולהתמתן ולהיחלש בסביבה רועשת, ובניגוד לבדיקת             מאפייני טנטון מיום 14.03.10, ועל כן קבעה כי לאור תלונות הטנטון      ובדיקת מאפייני הטנטון היאה דוחה את הערעור.

ב.         בכל הנוגע לטענות באשר לסחרחורת - הוועדה בדקה את המערערת       ועיינה בחוות דעתו של ד"ר דנינו ולא קבלה את מסקנותיו ומשכך             הפנתה את המערערת לבדיקת E.N.G עדכנית ומשקבלה תוצאות     הבדיקה התכנסה שוב וקבעה כי לא נותרה למערערת נכות.

ג.         לעניין הטענה הנוגעת לאי התייחסות הוועדה לתלונות בקשר ל   האורולוגיות, ובתחום העיניים והלסת-

המערערת לא התלוננה על הבעיות הנ"ל בערר שהגישהובפני הועדה לעררים, ובפניה גם לא הונחו מסמכים המעידים על הבעיות בתחומים האמורים.